לינוקס היא מערכת הפעלה, המופצת בשיטת הקוד הפתוח, בחינם ברחבי האינטרנט. לינוקס פותחה במקור על ידי סטודנט פיני בשם לינוס טורוולדס, ויועדה במקור לרוץ על מחשבים אישיים מבוססי X86, אך עם הזמן פותחה לעבוד גם על פלטפורמות מחשוב ארכיטכטורות אחרות.

בשל היותה מפותחת ומופצת כתוכנה חופשית, זוכה לינוקס לקהל מפתחים גדול מכל העולם. לינוקס מספקת חלופה איכותית וחופשית לעומת מערכות הפעלה קנייניות המופצות כיום (כגון חלונות לדוגמא).

האופן המקובל להשגת לינוקס הוא כ"הפצה". הפצת לינוקס כוללת את "גרעין" הלינוקס, וכן מגוון עשיר של יישומים חופשיים. הפצות רבות ניתנות להשגה בחינם להורדה ממספר מקומות ברשת.
לרוב ההפצות ישנם אתרי מראה המפוזרים בעולם על מנת להגדיל את קצבי התעבורה.

שתיים מההפצות המוכרות ביותר הם רד-האט ו-מנדרייק ניתן למצוא קישורים להורדה באתרי החברות. הפצה מוכרת נוספת היא קנופיקס הניתנת להפעלה מתקליטור וללא התקנה. למשתמשים בישראל הרוצים לנסות את לינוקס לפני ההתקנה, מומלץ להוריד את קזית או קזיקס.

ובכן, כל אחד וטעמו האישי.
לכל הפצה יש כלים יחודיים משלה, אך רובן משתמשות האותן סביבות העבודה וכמובן באותו גרעין (קרנל).

אופן בחירת ההפצה המומלצת עבורך היא כדלקמן:

1. לקרוא אודות המאפיינים של ההפצות העיקריות, המופיעים בהמשך תשובה זו, כולל הקישור המופיע בסוף התשובה.

2. לבחור 2-3 הפצות שנראות לך מעניינות ומתאימות, ולחפש עליהן מידע נוסף - המקום הממולץ הוא Distro Watch שמכיל קישורים לסקירות על ההפצות השונות. בסקירות ניתן למצוא מידע נוסף כולל תמונות מסך.

3. אם יש לך זמן ויכולת, מומלץ להתקין את אותן הפצות שנראות לך ומתוכן לבחור את זו שהכי מתאימה לך. אם לא, תתקין את זו שנראית הכי מתאימה.

בהכללה, המאפיינים העיקריים של הפצות הלינוקס העיקריות:

מנדרייק: הפצה ידידותית וקלה לשימוש, תמיכה בהתקנה בעברית וכלי הגדרות מתורגמים, אשפי הגדרות, שינוי גודל מחיצות NTFS, קהילה תומכת, מאגרי חבילות עשירים ונוחים לשימוש. בעבר העדכניות באה על חשבון בדיקות איכות קפדניות, אולם מנדרייק מנסה ומצליחה לשפר את האיכות בגרסאות האחרונות. הפצה מקומית המבוססת עליה בתקליטור אחד היא אחד.

רד האט: נפוצה, קהילה גדולה. מאידך, רד האט פונה לשוק העסקי ולא תייצר יותר גרסאות להורדה תחת המותג "רד האט" וכן הפסיקה את התמיכה בגרסאות קודמות. למי שמעוניין בגרסה ביתית מומלץ לבדוק את "פדורה" להלן.

פדורה: הפצה קהילתית בחסות רד האט. נחשבת מלוטשת יחסית. מבוססת על בסיס הקוד של רד האט ומשמשת לבדיקת טכנולוגיות שישולבו בגרסאות המסחריות של רד האט בעתיד.

ג'נטו: התקנת חבילות קוד קלה ביותר, עדכניות, התאמה אישית אולטימטיבית. מאידך התקנה ראשונית ארוכה (יש אפשרות להתקנה בינארית ראשונית שלוקחת מספר שעות), חשיפה לבעיות שיגרמו למערכת להיות לא פעילה לפרקי זמן וספקות לגבי התאמה למשימות קריטיות (אם כי יש הטוענים גם אחרת)

דביאן: 100% חופשית, תמיכה קהילתית ותיעוד רב, התקנת תוכנות קלה ביותר ומגוון חבילות התוכנה הגדול ביותר בנמצא, בקרת איכות מעולה. מאידך - התקנה טקסטואלית והעץ היציב לא עדכני. הגרסה היציבה הבאה שתשוחרר בקרוב אמורה לשפר את חווית ההתקנה בצורה דראסטית, הן בגלל זיהוי חומרה אוטומטי והן בגלל תרגום אשף ההתקנה לעברית. למעוניינים מומלץ לבדוק גם את אובונטו, הפצה מבוססת דביאן הזוכה לפופולריות רבה לאחרונה ומתעדכנת אחת לחצי שנה.

סוזה: מקצוענות והקפדה על פרטים, הגדרת תצורה קלה. ההפצה הינה מסחרית וניתנת לרכישה. סוזה הינה חברת בת של נובל אשר רכשה אותה כחלק מאסטרטגית הקוד הפתוח אותו אימצה לאחרונה.

קנופיקס: זיהוי חומרה מעולה, הרצה מתקליטור ללא התקנה. מאידך ביצועים פחות טובים אם היא מורצת מתקליטור. הפצות מקומיות המבוססות עליה הן קזית וגנו/לינוקס כנרת.

סלאקוור: יציבה ובדוקה. מאידך זיהוי חומרה ידני, אין כלי הגדרת תצורה.

ליקוריס: ידידותיות דמויית חלונות. מאידך חבילות מיושנות ועדכונים בפרקי זמן ארוכים.

קסנדרוס: קלה לשימוש, מתאימה למתחילים, עובדת היישר מהקופסא. קיימת גרסה מוגבלת להורדה חינמית (אם כי לא חופשית) הכוללת גם מרכיבים לא חופשיים שמונעים הפצה מחדש.

לינדוס: מותאמת למתחילים, התקנה ראשונית והתקנת חבילות פשוטות ביותר. מאידך יקרה, מאגר תוכנות בתשלום בלבד ושיטות שיווק מציקות.

מידע זה פורסם לראשונה כידיעה בווטסאפ: http://www.whatsup.org.il/article.php?sid=1394

סקירה נוספת ומקיפה יותר הפצות ויותר היבטים הוכנה ע"י איתי מאיר וזמינה מהקישור הזה באתר Fresh.co.il.

עודכן: 5 בנובמבר 2004.

עודכן לאחרונה ב: 1 לפברואר 2004

תמיכה בעברית ניתן לבחון במספר רמות:

1. אפשרות קריאת טקסט עברי - רוב היישומים (בעיקר אלו המבוססים על סביבות העבודה KDE מגרסה 3 ו Gnome מגרסה 2) תומכים בהצגת טקסטים בעברית. הדפדפנים החופשיים הנפוצים (כמו מוזילה ו Konqueror) תומכים בהצגת טקסט עברי בצורה מעולה, כולל סוגי קידוד שונים. מעבדי תמלילים ועורכים שונים מאפשרים קריאת טקסטים עבריים כולל יישור לימין.

2. אפשרות כתיבת טקסט עברי - נתמכת במגוון יישומים רב (בעיקר אלו המבוססים על סביבות העבודה KDE מגרסה 3 ו Gnome מגרסה 2), אם כי בחלקם התמיכה נוספה רק לאחרונה (כמו OpenOffice ו Gimp). בחלק מהיישומים עדיין יש בעיות ילדות אם כי התמיכה הולכת ומשתפרת עם הזמן.

3. ממשק עברי - ממשקי המשתמש של סביבות העבודה הנפוצות (KDE, Gnome) זכו לתרגום עברי (ואם כי אינו מלא, הוא שמיש בהחלט). יישומים רבים אחרים זכו גם כן לתרגומים. יש לציין שהפצת מנדרייק זכתה אף לתרגום של כלי הניהול הייחודיים של ההפצה.

4. יישומי עזר בעברית - בתחום זה התמיכה עדיין רחוקה מלהיות מושלמת. פרוייקט hspell מציע בודק איות שזוכה להשתלב במעבדי התמלילים העיקריים וביישומים רבים נוספים (כמו דוא"ל) עם הזמן. מילון חופשי עדיין חסר, אם כי יש פתרונות שונים המבוססים על מילונים מקוונים כדי לעקוף בעיה זו.

הפצות לינוקס רבות ניתנות להורדה מהאינטרנט. הפצות אלו מכילות לרוב קוד שנכתב תחת רשיונות חופשיים (כמו ה GPL ורשיונות תואמים אחרים). הפצות הניתנות להורדה בחינם ניתנות גם להתקנה ללא דמי רישוי, ולפיכך במחיר אפס. הפצות אלו גם ניתנות לרכישה, לרוב במחיר סמלי, ממקורות שונים. דוגמה להפצות מקטגוריה זו הן דביאן, סלאקוור ופדורה.

יש הפצות אחדות המכילות קוד לא חופשי או המעניקות שירותי ערך מוסף (כגון תיעוד, תמיכה), ולפיכך אינן מאפשרות הורדה בחינם, כגון לינדוס, קסנדרוס ו RedHat Enterprise.

ישנן הפצות המשלבות בין השיטות - למשל מנדרייק המאפשרת הורדה של גרסה הכוללת תוכניות חופשיות, אך במקביל גם מוכרת חבילות המכילות תוספים לא חופשיים, תיעוד ותמיכה. דוגמה נוספת היא סוזה, המאפשרת התקנה דרך ftp אך לא מספקת iso להורדה חינמית.

לינוקס החלה את דרכה כמערכת הפעלה לשרתים. היא נולדה ופותחה לפי עקרונות POSIX (שלפיהן פועלות גם מערכות היוניקס). היום לינוקס נמצאת בתהליך של מעבר אל "שולחן העבודה", כלומר, ייעוד גם למשתמש הביתי וחסר הניסיון יחסית.
שיפורים משמעותיים כגון תמיכה בריבוי שפות ובמולטימדיה מביאים את לינוקס קרוב יותר ויותר ליעדה מיום ליום.

הרבה משתמשים חדשים שואלים. ובכן :

ככה.

לינוקס מספקת תמיכה מצוינת גם בחומרה ישנה. בהרבה מקרים אפשר להתקין סביבת עבודה גרפית עדכנית יחסית גם במחשבים חלשים במיוחד. מלבד גירסאות ישנות של הפצות המתאימות לסוג זה של חומרה ישנם פרוייקטים המתמחים בהתאמת גרסאות עדכניות של הפצות כמו רד האט להתקנה במחשבים כאלה.

ראו מידע נוסף: רדהאט 8 על פנטיום 133Mhz/32MB?

עושה רושם שהעולם שבוי ב"קדחת הלינוקס". פתאום מופיעות כתבות עליה בעיתונים רגילים, ראיונות עם דמויות שלא היו מוכרות קודם בתוכניות טלויזיה, כנסים חשובים. שאלו את הילדים שלכם - רוב הסיכויים שהם שמעו על לינוקס.

אז אתה אומר לעצמך: "נראה שלינוקס היא הדבר הכי חם בשוק. יש לי מחשב אז למה שלא אנסה?"

אז לדרך. בטח תקנה תקליטור לינוקס שפורסם במודעות משבחות כ"קלה מאוד", ואז תגרום נזקים למערכת בזמן ההתקנה ולבסוף תהיה מאוכזב כששום דבר לא יעבוד לך.

הפילוסופיה של לינוקס

אני רוצה להזהיר אותך מראש: למרות מה שהמודעות טוענות, לינוקס היא לא משהו "מגניב" או "היפי". התקנת לינוקס לא דומה להחלפת צמיגים ברכב שלך. ולבסוף, התקנת לינוקס דורשת ממך רצון להסתכל על מערכת המחשב שלך בצורה שונה וללמוד דרכים חדשות לבצע את משימותיך.

כדי להבין למה אני מתכוון, עליך להבין את העקרונות הפילוסופיים העומדים מאחורי לינוקס:

- לינוקס היא מערכת הפעלה חופשית לחלוטין, מה שאומר שאתה יכול להשתמש בה למה שתרצה, לשכפל אלפי עותקים (או יותר), ואפילו למכור אותם בכסף. לינוקס היא סמל לחופש.
- לינוקס לא נכתבה ע"י חברה כלשהיא. היא תוצר עבודה של מתכנתים מרחבי העולם, התורמים לפיתוחה. קוד המקור פתוח, ואם אתה מתכנת אתה אפילו יכול לכתוב קוד לינוקס.
- יש אלפי תוכנות עבור לינוקס, ורובן גם כן חופשיות. המפתחים לא מקבלים כסף עבור הפיתוח והם עושים זאת מתוך גאווה ורצון לתרום לקהילת התוכנה החופשית.
- לינוקס יציבה כסלע, מאובטחת וצפויה מראש. לינוקס יכולה לעזור לך לבצע את עבודתך, אך אתה צריך להיות מוכן ללמוד. זכור שאין דברים טובים הקורים מבלי ללמוד. כמה שעות השקעת בלימודי מתמטיקה?

הפתוס הנוכחי

עכשיו בוא נדבר על מערכת ההפעלה הנוכחית שלך. מה שכתוב כאן יתאים לך אלא אם אתה לא אחד מ 90% ממשתמשי המחשבים בעולם.

- קודם כל, מערכת ההפעלה שלך לא חופשית. אתה לא יכול להריץ אותה על יותר ממחשב אחד בלי לקנות רשיון נוסף. אתה לא יכול להתאים אותה לצרכיך. קוד המקור לא פתוח, ואפילו הינדוס לאחור של הקוד אסור.
- מערכת ההפעלה שלך נוצרה ע"י חברה שידועה בהיסטוריה בחוסר האתיקה העסקית שלה. מוצריה נחותים מבחינה טכנולוגית, אך עקב שיטות שיווק השלה, אתה נאלץ להשתמש בהם.
- מערכת ההפעלה שלך נראית קלה לשימוש, אבל כשדברים מפסיקים לעבוד, יש מעט מאוד שביכולתך לעשות, כפי שיודע כל מי שניסה להתמודד עם בעיות במערכת ההפעלה הזו. האם חשבת פעם כמה זמן הולך לך לאיבוד באיתחולים של המערכת או בהתקנות חוזרות?
- ועתה לברור מאליו - מערכת ההפעלה שלך היא כר נוח לתולעים, וירוסים וסוסים טרויאניים. היא התוצר של תכנות נמהר וטלאים אינסופיים. היא חווה התרסקויות, קפיאות ומסכים שזוהרים בכחול.

הבחירה שעליך לעשות

הגיע הזמן בו עליך לקבל החלטה. האם להמשיך להשתמש במערכת הנוכחית שלך? אם לא, האם יש לך את הגישה הנכונה לביצוע מעבר ללינוקס?

- האם אני מרוצה מהמערכת הנוכחית שלי?
- האם אכפת לי אם הקוד קנייני או פתוח?
- האם אכפת לי מהאתיקה של האנשים הכותבים את התוכנה שבמחשב שלי?
- האם אני יכול לעבוד עם גונבות בלי לסבול מכך?
- האם יש לי את הכח והעוצמה ללמוד מערכת חדשה?
- האם אני נחוש להשתמש בה בכל מחיר?
- האם אני מוכן להשקיע זמן אם משהו לא עובד כשורה?
- האם אני מוכן לקרוא תיעוד ולהריץ פקודות כדי לשפר את יעילות העבודה שלי?

אם אתה מעריך את החופש ומוכן לוותר קצת נוחות בתמורה לכך, ברוך בואך לקהילה!

----

המצ"ב מתורגם מ Is Linux for you? שנכתב ע"י N Deepak וזמין תחת רישיון הCreative Commons Attribution-No commercial-Share alike. התרגום המובא להלן כפוף לרישיון הנ"ל.

* מטעמי שפה התרגום מופנה בלשון זכר, אך הוא תקף לכל המינים