טוב, ניסיתי גם ככה. כנראה המגבלות שלי בתנועה מקשות על לחיצה כפולה. אז בנוסף לשימוש בעכבר, תוסיף גם צירופי מקשים. אהה, אין בהתחלה תוכן העניינים אצלי כפי שאתה טוען אלא רק הקדמה. בקשר לרשיון השימוש בתוכן, יש אנשים שטוענים שהוא לא מספיק חופשי מפני שהוא אוסר על שימושים "מסחריים" בתוכן. רק הערה

וואו, אף פעם לא חשבתי על חוסר הנגישות שלחיצה כפולה יכולה לגרום. הוספתי כבר תפריט ללחיצה ימנית (ושם צריך רק לחיצה אחת), ואני אולי אוסיף גם שלחיצת enter תפתח את הספר שמסומן בעץ, אם כי אני לא יודע כמה אינטואטיבי זה.
(אם אתה רוצה, אתה יכול לתפוס את השינוי כבר עכשיו ב svn, כי עלול לקחת לי קצת זמן להעלות את זה).

לגבי התוכן - חשבתי בהתחלה שאתה מדבר על דפדוף בתוך כל ספר, ולכן לא הבנתי מה לא הולך לך. מאחר ולא על זה דובר, אל תתיחס למה שאמרתי. כשיפתח לך ספר (בקרוב בעז"ה), אני מקווה שתבין על מה דיברתי.

לגבי רשיון השימוש - דווקא GPL יותר קיצוני בהגבלה שלו על שימוש מסחרי, ומה שאתה מזכיר דומה יותר לכיוון של רשיונות BSD-ים למיניהם. לא שיש לי בעייה עם רשיונות כאלה, אבל אני לא מוצא בעייה ברשיון הנוכחי.
בכל מקרה זאת לא החלטה שלי, המקורות כולם לקוחים מהפרוייקט המקורי.

משה

טוב, העליתי את הגרסא עם התפריט של הלחצן הימני. עובד לך ככה?

משה

מעולה. פשוט טוב. אפילו לא צריך פקודות qmake & make. ממש כמו פיירפוקס לינוקסאי מבית מוזילה. אז למה עדיין צריך פקודות הללו? מציע להוסיף אפשרות הדפסה, אבל אפשר בלי. בקשר לרישיון השימוש בתוכן, למה לא להשתמש ברישיון CC 3.0?

תודה, אני מסמיק

- זה לא באמת כמו firefox או כל תוכנה אחרת שבאה בצורה בינארית. תוכנות כאלה מקומפלות סטטית, ואז לא משנה מה מותקן לך במערכת (טוב, כמעט, אני חושב שעדיין צריך את glibc למשל ), התוכנה תרוץ.
אצלי התוכנה משתמשת בספריות דינאמיות, ולכן אם לא היו מותקנות אצלך חבילות הבסיס של qt4, התוכנה לא הייתה רצה. כרגע התלויות שלה מאוד מצומצמות (שום דבר לא סטנדרטי מעבר ל qt4), ולכן זה באמת פשוט.

- לגבי הדפסה, צודק, אני צריך ללמוד איך עושים את זה.

- בקשר לרשיון, שוב, זה עניין של הפרוייקט המקורי. אין לי בעניין אמירה יותר משיש לך. אתה מוזמן לפנות אליהם בעניין, הם מאוד נחמדים .

חמוס:
יצרתי תסריט התקנה פרימיטיבי מאוד שמקמפל את התוכנה, ומעתיק הכל למקומות ראויים ( "/usr/local/bin" ודומיו). ועכשיו סוף סוף ניתן להפעיל את התוכנית תוך הרצת ToratEmet מכל מקום במערכת !
ממילא יצירת קובץ .desktop כללי הייתה קלי-קלות.
עכשיו, הדרך היחידה שבה הצלחתי להתקין את קובץ ה desktop הזה היא על ידי דחיפתו לכל המשתמשים (מאחר ואני רוט ואין לי מושג מה הייתי קודם).
וזה, לטעמי, מעשה ברברי מאוד. יש למישהו רעיון איך להמנע מזה?

משה

למה ברברי? כשאני מתקין תוכנה אצלי באובונטו דרך מנהל החבילות היא מותקנת בהרשאת רוט וזמינה לכל המשתמשים.
שני פני שלי:
1. אני מקווה שעם התסריט הבסיסי באה גם האפשרות להסיר את ההתקנה.
2. אני מצטרף לדעת אלה שהמליצו לאפשר פריסת node של עץ על ידי הקשת אנטר. זה אינטואיטיבי בהחלט.
3. אולי כדאי לחלק את הספרים למספר חבילות נפרדות? חבילה אחת לתוכנה הבסיסית ולמקרא, חבילה נוספת למשנה ולתלמוד, וחבילה שלישית לספרות הלכה מודרנית? כך הדבר נעשה כרגע בתוכנות נוצריות כמו xiphos.

טוב, אני מניח שאתה צודק. בכל מקרה לא מצאתי פתרון אחר, אז אם זה מה שכולם עושים (שזה כמובן לא תרוץ קביל, אבל בכל זאת) ...

1. אני מניח שבאמת צריך להתחשב גם במי שמסיבה לא הגיונית רוצה למחוק את התוכנה (ונניח שיש לו תרוץ ממש טוב ). אני רק מדגיש שזה לא make install קלאסי, אלא סתם install.sh שכתבתי בכמה דקות. אז אני אשתדל להוסיף איזה uninstall.sh כשתהיה לי הזדמנות.

2. סבבה. בלנ"ד אני אוסיף את זה בקרוב.

3. כרגע, היינו איך שרשימת הספרים בנוייה, זה יצריך קצת עבודה - אז עד שלא יהיה ביקוש, אני מדלג על זה.
אני צריך לבדוק עד כמה זה מעשי לגרום לרשימת הספרים להבנות כל פעם מחדש לפי הספרים שיש (מה שנותן יתרונות אחרים), ואם כן, אז זאת לא אמורה להיות בעייה בכלל.
בכל מקרה, אני כבר עכשיו יכול להפריד באמת (בניגוד לקודם שההפרדה הייתה די צולעת) בין התוכנה עצמה לספרים (כגוש אחד), ואז רק משתמשי חלונות יאצלו להוריד כל פעם הכל מחדש . שוב - כשתהיה לי הזדמנות.


אני מתנצל שעוד לא עידכנתי אפילו את ה svn בחידושים האחרונים, פשוט הוספתי אפשרות ממש מגניבה להתמשק לש"ס באתר http://hebrewbooks.org/shas (כן, הם סיימו לפני את מה שתמיד רציתי ב"מקורות") - אבל אני מחכה לאישור מצדם לפני שאני מפרסם את זה.

תודה על ההערות,
משה

גיליתי בעיה הלכתית... במקרא כתוב י-ה-ו-ה במקום ידוד כפי שנוהגים לכתוב בתוכנות תורניות אחרות. בקשר לבאגים, אומנם כבר לא עיינתי בספרי קודש די הרבה זמן. אבל פתחתי סדר קידושין במשנה בתורת אמת ושמתי לב שחסרות משניות לפחות בהתחלה. אני מניח שחסרים דברים במקומות נוספים.בקשר למקורות מהזמן האחרון, מעניין אותי לדעת למה בחרו דווקא בספרים מסוימים. אני לא נגד בחירה מגמתית. כל אחד בוחר מקורות באופן מגמתי. לכן לדעתי חשוב להסביר את הבחירה של כותבי התוכנה. כך הלקוחות עם מה יש להם דיאלוג ברמה רעיונית ועיונית.

מחכה לעדכונים.

קודם כל, בגלל שאתה מחכה לעידכונים:
- סקריפט ה- uninstall נכתב.
- הוספתי אפשרות לפתוח עץ / ספרים עם אנטר.
- הוספתי אפשרות להדפסה. זה היה ממש קלי קלות. אני מת על qt (בדקתי אמנם רק עם מדפסת ה pdf של kde, אבל אין סיבה שלא יעבוד עם אחרים). יש רק בעייה קטנה בינתיים, לא הצלחתי למצוא איך לתרגם את הדיאלוג של בחירת המדפסת לעברית (יכול להיות בשלוקל עברי עם תרגומים מותקנים זה יקרה לבד, אבל לא בדקתי).

בנוגע להערות:
- כתיבת שם ה' במחשבים היא סוגייה הלכתית מעניינת. אני לא זוכר מספיק בנושא, ולכן אני לא אביע את דעתי כרגע. זכור לי שראיתי כמה דיונים בנושא, אז אני אשתדל בלנ"ד למצוא מקורות לעניין, ואז אני אוכל לגבש דעה ולחוות אותה. בכל מקרה, (והולכים לסקול אותי על זה), לא בכל עניין צריך להחמיר רק בגלל שראינו מישהו אחר שמחמיר בו, אבל זה באמת עניין לדיון נפרד.

- בעניין המשניות שחסרות :
א) תמיד כדאי למקד את הבעייה. ז"א, אם אפשר, כדאי לפתוח את קבצי המקור של הספר, ולראות האם זה נמצא שם - מה שאומר שיש באג בתוכנה שלי והיא "בולעת" מילים, או שזה לא שם - ואז אם אכן יש באג, צריך להפנות אותו לפרוייקט המקורי.
ב) יהיה מאוד נחמד אם תוכל להגיד איפה בדיוק הבעייה. פתחתי את המשניות הראשונות בקידושין, והם אמנם נראות זוועה (אני צריך לבדוק באמת למה), אבל לא שמתי לב למשניות שחסרות.

- לגבי אילו ספרים נכנסו:
( אני אמנם לא שייך לצוות של הפרויקט המקורי ולא יכול להגיד לך מה באמת הולך שם, אבל אני יכול לתת לך את ההתרשמות שלי. )
הם מעוניינים להכניס בערך כל ספר שהם יכולים. אני מניח שספרים רפורמים (למשל) הם לא יכניסו, אבל אני לא חושב שזו הנקודה שמפריעה לך. בתכלס, הם הכניסו כל מה שנתנו להם רשות להכניס, וזה אכן כולל המון ספרים של רבנים מהסביבה שלהם (פיזית ורעיונית) פשוט כי אותם הם מכירים, ולכן הם הוציאו מהם רשות לכלול את הספרים.
אם תקבל רשות להכניס את "אגרות משה" למשל (או כל ספר אחר), אני בטוח במאת האחוזים שהם יכניסו אותו למאגר. הם פשוט עוד לא קיבלו אישור לזה.
שוב, זה לא עניין של מגמיות, אלא של יכולת טכנית.
מקווה שזה מסביר לך את הרצינול שלהם (עד כמה שאני מבין אותו).

תודה רבה ויישר כח,
משה

מהSVN

קוד:

RCC: Error in 'ToratEmet.qrc': Cannot find file 'Icons/document-print.png'

אני בהחלט מכבד את מי שסבור שאפשר לציין את שם ה' בגוף תוכנה כמו במקורות, אבל דווקא העובדה שהסוגיה מורכבת ומעניינת כמו שהסברת, מחייבת את הכותבים לכתוב בצורה שאינה מעוררת התנגדות בזרמים מסוימים. ציון שם ה' כמו במקור יגרום ללקוחות מסוימים להחרים את התוכנה וזה חבל. באמת מדובר בתוכנה חשובה. אני רק מביא שיקולים. בסופו של דבר החלטה היא של הצוות.

סליחה, טעות שלי. הוספתי אייקון בשביל ההדפסה, אבל שכחתי לעשות עליו svn add. תוקן.
זה מה שקורה כשעובדים עם svn לבד

אגב, כשמורידים מ svn צריך להוריד את הספרים בנפרד. מאחר והעדכון האחרון שלהם בנפרד מותאם לקוד הישן, כרגע הדרך היחידה שנראה לי שתעבוד כמו שצריך זה להוריד את גרסא 0.07-2, ולהשתמש בספרים שלה עם הקוד מ svn.
בנוסף, הקוד ב svn קצת מבולגן בגלל הפיצ'ר של HebrewBooks שהוספתי אבל עוד מחכה לאישור מהבעלי האתר.

מצטער על הבלגן,
משה

שחררתי את הגרסא עם כל השינויים האחרונים (אבל בלי ההתממשקות ל HebrewBooks).
בגלל שנמאס לי להעלות כל פעם את כל הספרים מחדש, הפרדתי את החבילות.
יש עכשיו חבילה של הספרים, שאין סיבה שתשתנה מהר מדי, וחבילה של הקוד בלבד. כמובן שעכשיו אפשר להוריד את הקוד באותה מידה מה-svn, כי בשניהם אין את הספרים.

yoelion:

הפניתי את המפתח של התוכנה המקורית לנקודות שהעלית. אני מקווה שהוא יגיב כאן ותוכל לדון איתו בעניין ישירות.

אני אישית לא חושב שהנקודה של שם ה' תגרום התנגדות למעשה, מה גם שחלק מהזרימים עליהם אתה רומז לא בהכרח מכירים במושג "מחשב", ואם הם כבר מכירים, לא נראה לי שזה מה שימנע מהם שימוש בתוכנה.
עם זאת - אם מישהו יפנה אלי ויבקש ממני לשנות (בתוכנה שלי), את התצוגה של שמות הויה ל-"ה'", אין לי שום בעייה.

חשוב לציין, זה לא יכסה את כל השמות בכל מקרה. למשל, א-ד-נ-י משמש גם בתור שם ה' בכמה מקרים, אבל בדר"כ הוא דווקא במשמעות של "האדון שלי". ( ואני ממש לא מתכנן לכתוב אלגוריתם לזיהוי המשמעות ושינוי המילה רק על פיו. יכול להיות רעיון נחמד, אבל לא לעכשיו )

אבל, אם יבקשו, לי אין בעייה.
בנוסף, מי שזה מפריע לו מוזמן לכתוב לעצמו פאטץ' לתוכנה ולקמפל מחדש. זה לא אמור לקחת יותר משתי שורות קוד.

משה

לגבי שם ה' על מחשב, באופן עקרוני אין בעיה עם הדפסת שם ה' על המסך. מה זה שונה מכל סידור / /חומש וכד' אחר? הבעיה מתחילה עם "מחיקתו". אך היות וגם הכתיבה היא לא ממש כתיבה (ממספר טעמים), וגם המחיקה היא לא ממש מחיקה (מהטעמים הנ"ל וטעמים נוספים - אם רוצים פירוט אוכל לכתוב), אין בעיה גם בזה בד"כ (כמובן שאם הדבר נעשה בדרך של ביזיון ח"ו וכד' - זו תהיה הבעיה, דהיינו הביזיון, ולא המחיקה עצמה).
הבעיה האמיתית מתחילה בכתיבה על נייר. היות ואינך יכול לשלוט בכל הפלט שמודפס על נייר, ואינך יודע לאן הוא יתגלגל, היה מקום לשקול פיתרון לבעיה זו. פיתרון בצורה ש"רק כאשר משהו מודפס משתנה שם ה'" הוא לא פיתרון טוב בעיני, היות ואינך יכול לשלוט בכל הצורות של ההעתקה (לדוגמא: אם מעתיקים לתוכנה אחרת, וממנה מדפיסים וכד'). פתרונות תכנותיים נוספים גם הם לא מספקים לדעתי.
הפיתרון הטוב ביותר לענ"ד (ותכף גם ממנו אסתיג במקצת), הוא לשנות את שם ה' במקור. אולם, אילו אתה היית כותב התוכנה וגם זה שמכניס את הטקסטים - היה אולי מן הראוי לבחור בדרך זו. אך היות ואינך זה שמכניס את הטקסטים, אלא הינך משתמש במקורות אחרים as is (פחות או יותר), אינני רואה צורך בכך.
הדבר היחיד שנותר לעשות הוא לכתוב אזהרה לשמירת קדושת ההדפסות, במקום כלשהו בתכנה (מסך עזרה כזה או אחר?).
בהצלחה!

אם כך, זה רלוונטי לכל מי שאוהב לצטט ולהדפיס בשביל דיונים ודרשות בכל הזרמים. יש רב נכה אחד שכותב בלוג. אני מכיר אותו אישית. הרב שאול ענברי. הוא כותב ידוד בכל ציטוט מהמקרא. אם כך, כדאי לשנות את שם ה' כדי להקל על הציטוטים. אבא שלי מכנה עצמו נרקומן של תורה ומדפיס הרבה דפים עם מקורות. אז כדאי מאוד

הבעייה שדובר עליה היא כמובן המחיקה.
מה שהבאת היא פחות היותר השיטה שנתקלתי בה, אם כי עדיין יש גם שיטות אחרות (למשל רוב אלו שאוסרים כתיבה על מחשב בחול המועד).
למעונינים בהרחבה של הנושא, שיעור מאוד מענין (באנגלית), ניתן לראות כאן:
http://www.vbm-torah.org/archive/halak58/21shemha.doc
( כן, קובץ doc, אני יודע. אל תהיה כאלה קשים, זה נפתח עם OO. )


לגבי הבעייה בהדפסה:
אני אכן יכול להבין את החשש שיהיה בזיון בשמות ה' לאחר ההדפסה. עם זאת, אני רק אדגיש שלא שמענו על אנשים שנמנעים מלמכור ספרי קודש למי שאין לו זקן מספיק ארוך (וד"ל), מחשש שלא ינהג בהם כשורה. "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם" וגו' ( ).
ובכל מקרה, כמו שאמרתי, אין לי יכולת לזהות בקלות בין שם אדנות לבין "אדני יודע כי הילדים רכים" שנאמר על עשו, למשל, כך ששינוי המקורות (או הצגתם בדרך שונה) אצלי הוא לא בהכרח פרקטי.


לסיום אני אביא את דבריו של המפתח המקורי של התוכנה בעניין (הוא ענה לי באיימל, כי לא היה לו זמן להגיב) :

ציטוט:

לגבי שם השם - שאלתי מורי הוראה - על צג המחשב אין בעיה להציג שם השם ממש, מכל מקום - לא שנינו מהמקור - בכל ספר הבאנו כמו במקור - דעות לא חסר והסתייגויות גם לא חסר מה שלא תעשה - לא ניתן לרצות את כולם - לכן מבחינתינו - נאמן למקור זה הכי טוב שאפשר

משה

הסקריפט מנסה להעתיק את האייקון לתיקיית /usr/share/ToratEmet לפני שהיא נוצרת, ולכן ההעתקה נכשלת.

אופס, תוקן. תודה.
אני מניח שהסתדרת לבד, אבל זה עלה ל svn.


אם כבר אני מגיב אני אביא גם את ההתיחסות של המפתח המקורי לעניין של הרשיון:

ציטוט:

לגבי זכויות היוצרים - אני יודע שחופשי לגמרי יותר טוב - אבל זה מה יש - קשה מאוד להשיג חופשי לגמרי הואיל וצריך לשמור על זכויות היוצרים של בעלי הזכויות - ומי שרוצה לסחור בטקסטים - יאלץ לקנות בכמה עשרות אלפי דולרים זכויות ויסחור - היינו שמחים לתת יותר אבל האמן לי שהפכנו עולמות בשביל זה.

ציטוט:

לגבי רשיון סי.סי - הואיל וחלק מהספרים אנו חייבים לעמוד בתנאי רשיון זה דווקא - בחרנו בו באופן גורף, מכל מקום אם יש איזו נקודה של הבדל שהיה עדיף להשתמש בשאר הספרים ברשיון אחר נשמח לשמוע ולחשוב על העניין ולראות מה ניתן לעשות

מה שאומר שאם יש למישהו הצעות לשינוי חלק מהרשיונות, הם ישמחו לשמוע.

משה

אגב, לא חסר כאן לאף אחד איזה פיטצ'ר? לא מצאתם עוד באגים בתוכנה?
"אם לא תספר זה לא יגמר" כמו שאומרים...

עוד פיצ'רים? בבקשה!

א. התקנה.
1. כרגע ההתקנה יוצרת אייקון על הדסקטופ, אבל לא מוסיפה את התוכנה לתפריטי המערכת. הנוהג באובונטו, ולהבנתי גם ברוב ההפצות האחרות, היא ליצור פריט בתפריט, ולא אייקון על שולחן העבודה. המקום המתאים בתפריט (שבו מותקנים פרוייקטים מקבילים כמו xiphos ו-zekr) הוא הקבוצהaccessories.
2. את ההתקנה אני חייב להפעיל בהרשאת רוט; אבל היא גם יוצרת את האייקון על שולחן העבודה בהרשאת רוט, מה שמקשה עלי לסלק אותו משם.
3. הייתי שמח אם הייתה מצורפת שגרת התקנה תקנית ומקובלת, במיטב המסורת של make ו-make install, משום שהדבר היה מאפשר לי ליצור חבילה בינארית בעזרת checkinstall ולטפל בה דרך מנהל החבילות.

ב. תכונות ובאגים.
1. התוכנה קופאת לזמן ארוך כשהיא מתבקשת לטעון טקסט ארוך. האם ל-qt אין פקדים שמסוגלים להתמודד עם דבר כזה ע"י טעינה הדרגתית של הטקסט? לחליפין, אני מציע לשקול חלוקה שרירותית לעמודים והוספת כפתורים לדפדוף על מנת ליצור חווית שימוש חלקה יותר.
2. משמאל ללשונית הפעילה יש "חור" לבן במסגרת של פקד הטקסט, כאילו יש שם עוד לשונית בלתי-נראית.
3. שני חלונות דפדוף, אחד להצגת טקסט מקור ושני להצגת הפירוש הצמוד לו. נדמה לי שדבר כזה קיים בגירסת החלונות.
4. סימניות! מצאתי שו"ת נפלא, אני רוצה לחזור אליו גם מחר.
5. מה לגבי אופציה להוסיף הערות בעצמך ולהצמידן לקטעי טקסט?
6. כל מיני ספרים לא עובדים. אני לא מצליח להיכנס להגדה של פסח תחת "חגי ישראל", למשל.

לגבי התוכן, זה אכן נושא רגיש. אבל בתור חילוני אני לא רוצה להסתיר את דעתי.

חבילת הספרים שבאה עם תורת אמת היא פשוט בעייתית. אני מעוניין במקרא, במשנה, בתלמוד, ברמב"ם, ברמח"ל, בשולחן ערוך, בסידור התפילות וכולי; אבל יחד עם אלה נדחקים לשם כל מיני טקסטים מודרניים חשוכים ומעוררי חלחלה שמסבירים לי מדוע הגויים אינם יכולים להיות טובים באמת, מדוע מוטב להקצין ולהחמיר ככל האפשר, מדוע שנאה ואלימות הן דבר טוב כשהן מופנות לכיוון הנכון וכן הלאה.

בגדול, זה גורם לי לעצב רב. אני מרגיש שבמאה השנים האחרונות היהדות חטפה ג'ננה, ושמבעתת אותה רוח רעה - סתגרנית, צדקנית, כפייתית-אובססיבית, אלימה ובורה. זה כמו לקרוא כתבים של האיסיים, או להבדיל פסוקי קוראן שעוסקים בגורל הכופרים בגיהנום. בקטן, הייתי פשוט מעדיף שהספרים המודרניים הללו ייכללו בחבילה נפרדת, למי שמרגיש שהוא זקוק להם, ושהחבילות הבסיסיות תתמקדנה בנכסי צאן הברזל של היהדות.

אאוץ'. רק אל תגיד שאני התחלתי.
אין לי שום רצון שתסתיר את דעותייך, אבל גם אני לא מתכנן להסתיר את דעותיי.

( היה אולי ראוי לנהל את זה בתור דיון יותר שקט באיימל, אבל מאחר וזה התחיל פה, אני מרגיש קצת מחוייב להגיב כאן. )

--- אזהרה :
פוסט זה יכלול קטע שאפשר להגדיר בתור "פוליטי" (אם כי אני ממש לא רואה אותו ככזה). אני אמנם מאוד נגד עירוב פוליטיקה באתר, אבל כאן זה חלק אינטגרלי מהדיון על הפרוייקט.
מי שלא נוח לו, מתבקש מראש לדלג הלאה.

בכל מקרה (ואני מנצל בצורה חריגה את סמכותי כמודרטור), הדיון לא הולך להתדרדר להשמצות או ויכוחים לא ענינים. אם זה יתחיל, החלק הזה יופרד מהדיון ויזרק ל /dev/null.
------------

אני אתחיל קודם באמירה קצת 'חשוכה' ותוקפנית, ואח"כ אני אעדן את דברי.

היהדות אף פעם לא הייתי פוליטיקלי קורקט. אני יכול להביא לך ציטוטים מהתנ"ך (וגם מהרמב"ם) שיחלחלו כל אדם "מתורבת" (כולל לצערי, גם אותי לפעמים).

אבל, כידוע לך, היהדות הגיעה הרבה לפני התפיסות ה"נאורות" של היום. אם היהדות לא הייתה עומדת על שלה בכל הדורות, בלי חשבונות של "אבל זה לא נשמע טוב", "זה 'חשוך'", "זה יגרום לגויים לשנוא אותנו", "זה נשמע קצת מתנשא", אז היהדות הייתה הופכת, כמיטב המודרנה של כל תקופה, לאיזו כת פגאנית, גזענית, וחסרת זכויות אדם בסיסיות.

אז כן, יש כמה דברים שלא נעים להגיד היום בקול. עד כדי כך שלא נעים לי להביא לך דוגמאות כי אז אני באמת אתחיל כאן דיון פוליטי, ואני נגד דברים כאלה.

אבל, אני לא הולך לצנזר שום ספר בגלל חוסר תקינות פוליטית.
מי שלא נוח לו עם הקנאיות של פנחס, הפנאטיות של נבואות הנקם בגויים, או חוסר המודרנה בהקפדה ה"חשוכה" על התא המשפחתי בכל מחיר, יש לו בעייה עם היהדות מאז ומעולם, ולא עם כמה "טקסטים מודרניים חשוכים ומעוררי חלחלה".

( רק הערה: אני לא נגד דיון רציני, מעמיק ואמיתי על כל פרט ופרט ביהדות. אני רק נגד נסיונות לחתוך מהיהדות את מה שלא נראה לנו)

עד כאן החלק החשוך

עכשיו, האם אני חושב שכל מה שנכתב בדורות האחרונים על ידי כל אחד הוא תמצית היהדות וממילא כל מי שלא מסכים איתו הוא זה שבעייתי ולא הטקסט?
כמובן שלא.

בכל דור היו כאלה שכתבו דברים חריגים, זרים באמת לרוח היהדות, ובדר"כ ההוכחה הכי טובה לכך שדווקא הם אלה שלא דבקו ברוח היהדות היא שהיום כמעט אין זכר לדברים שלהם בספרות היהודית. דוגמא מצויינת שהבאת היא למשל האיסיים, שאלמלא הגילוי של מגילות ים המלח, לא היינו יודעים שהם היו קיימים, למרות שבאותה תקופה היו כת לא חריגה בכלל, בעלת השפעה רחבה מאוד.

אם נכנע לסטריאוטיפים (ואני גם נגד זה מאוד), אני אכן מאוד לא מסכים עם הרבה תפיסות "חרדיות" שיש היום, ומסכים שחלק מהם בהם עושות עוול ליהדות. אבל, אני מדבר על דברים מסויימים, ואני גם תוקף אותם על פי מקורות יהודיים, ולא לפי מה שתקין לי פוליטית.

ואני גם חייב להודות שכמה מהספרים אכן גרמו לי להרמת שתי גבות בתמייה (אם כי לא בהכרח מאותם סיבות שזה קרה לך).
היו לי אכן מחשבות לא לכלול חלק מהספרים, אבל בסוף רציתי לחסוך לעצמי את הבלגן ולא להכנס לזה.
עכשיו אני רואה שזה יצר בלגן בכל מקרה, אז אני אשקול את זה מחדש.

בכל מקרה אני צריך זמן לחשוב על זה.

(מצטער על האורך ועל זה שאני דוחה את העניינים שהועלו בפוסט הקודם שלך להמשך, פשוט חיממת אותי.)

משה

דווקא החלק ה"חשוך" שלך הוא מאוד מאוד מתון. אומנם אני דתל"ש ואפילו הצבעתי חד"ש בבחירות האחרונות. אבל אני סבור שכל גישה [כמעט] ראויה לעיון בהקשר של יהדות. לי אין בעיה אידיאולוגית לעיין בדברים שמנוגדים לדעותיי. הרי מדובר בדיאלוג בין הקוראים לבין הנקראים. הייתי שמח לראות מגוון גישות בחבילת הספרים ה"חדשים", אבל זה לא קריטי ואפילו יש אפשרות לא לעיין אם לא רוצים. הבסיס מספיק עשיר בגיוון מבחינת הדעות. אני לא רואה טעם לפסול תוכן זה או אחר. צנזורה רק מקלקלת אפילו אם חוששים מפני ספרים "מגמתיים".

ראשית אני רוצה לבקש מחילה אם הכעסתי אותך. לא זו הייתה כוונתי.

שנית, אני לא מציע צנזורה בשום פנים ואופן. אני מציע להפריד את החבילות. תאר לך, למשל, שהאורזים של xiphos, כלי דומה לטקסטים נוצריים, ירגישו מחוייבים להוסיף לכלי שלהם טקסטים פונדמנטליסטיים של הקו-קלוקס-קלאן רק משום שהם מוצעים להם ללא הגבלת זכויות יוצרים ויש להם תמה דתית-נוצרית. הפתרון של xiphos, שהוא הנכון לדעתי, הוא להציע במסגרת הכלי שלהם פלטפורמה פתוחה, שכל אחד יכול להפיץ אליה טקסטים ומודולים, ועם החבילה הבסיסית לכלול טקסטים קאנוניים בלבד.

שלישית, תורת אמת צריכה לדעתי להיות הבסיס לארון ספרים היהודי, ולא כל טקסט תורני ראוי להכנס אליה באופן אוטומטי. הקריטריון לבחירת הספרים לא צריך להיות תקינות פוליטית חו"ח, אבל גם לא זמינות. לדעתי מה שצריך לקבוע הוא מידת החשיבות והקנוניות של הטקסט ביהדות לדורותיה.

ורביעית, ללא קשר לתוכנה: בתורה, ברמב"ם וכו' תמצא הכל. תמצא אידאלים של מוסר, דיפלומטיה, רדיפת ידע והגינות שלאורם חיו יהודים לאורך אלפיים שנה בגלות, ותמצא גם אידאלים של קנאות, השתקה ועליונות, שאותם מדגישים היהודים בארץ ישראל במאה השנים האחרונות. מה שחשוב בכל דור ודור הוא האידאלים שאותם הציבור בוחר להדגיש, ואלה - לא בשמים הם. הציבור הוא שקובע את פניה של היהדות. האיסיים היו קבוצה בדלנית שחבריה שקעו באובססיות של הלכות טהרה והאמינו שכל היהודים מלבדם אינם כשרים. מורדי בר כוכבא היו גם הם קבוצה של קנאים שלא היססו להתגרות באומות העולם - במידה שבכלל הכירו בקיומן - משום שהאמינו שה' יילחם לצידם. קבוצות כאלה דינן להיכחד, אבל היצרים שמאחוריהן אינם מתים. אני חושש מאוד שדבר דומה קורה כרגע ליהדות הארצישראלית. הדגשים של ימינו, להבנתי, שונים מאוד מהאידאל היהודי המסורתי שהתעצב לאורך אלפי שנים: כשביבי אומר שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים, הוא מתכוון ליהודים שונים מאוד מאלה של רוח ישראל סבא.

אני לומד כרגע באנגליה. כשאני מספר שאני יהודי, התגובה היא תמיד תגובה של הערכה והתפעלות: היהודים נתפסים כעם חכם, למדני, חריף, דיפלומטי, ערמומי במובן הטוב של המילה, שמעדיף השכלה על פני עוצמה. זה פשוט לא מזכיר לי את האידאל היהודי שקורם בארץ עור וגידים. יש לנו הרבה פחות קול יעקב, והרבה יותר ידי עשו.

חמוס_במשקפיים - אל חשש, לא הכעסת. מקסימום קוממת.

אני רק רוצה להגיד שאני מאוד נהנה פה מהעניין שדיון ארוך מאוד (82 תגובות, ועוד חזון למועד), על תוכנה דוסית למהדרין, מתנהל פה (בעיקר, לא שכחתי את האחרים) בין דוס חשוך כמוני, דתל"ש וחילוני ,ובצורה כזאת יפה. כבר המון זמן שלא נהניתי ככה מדיון פה בפורומים. קבלו ח"ח.
(כנראה שספרי קודש משפיעים על אנשים לטובה, בין אם הם יודו בכך ובין אם לא ).

yoelion:
כדי לאזן את מתינות היתר שבטעות זיהית אצלי:
אני לא מתכנן להוסיף, בשום מצב, ספרים "מכל גישה" לתוכנה הזאת. מי שרוצה, שיעשה fork. "הקוד פתוח והרשות נתונה" (לא שאני בעד, אבל אני לא מאמין שטכנית אני יכול למנוע את זה. בכל מקרה, הוא לא יוכל כמובן להשתמש בשם "תורת אמת").
אני מאוד בעד דיונים רצינים ומעמיקים, ולא מפחיד אותי לדון במקורות זרים לרוח היהדות, אבל אני מאוד נגד לנסות לספח ליהדות דברים שזרים לה, וזו תוכנה של מקורות יהודיים.
אז מי יקבע מה יכנס ומה לא? כרגע אני המפתח היחיד, אז מסתבר שאני. אני מוכן להתייעץ עם רבנים לפני הטלת וטו, אבל אל תצפה לפלורליזם.

ובחזרה לחמוס_במשקפיים:
אני מבין את הבקשה להפרדה ואת הרציונל שמאחוריה.
אני ממש ממש לא מקבל את ההקבלה שלך לספרים מסוגים מסויימים, ולכן גם רואה את הצורך בהפרדה בצורה הרבה יותר קטנה. עם זאת, אני מבין למה מבחינתך זה ככה.
מלבד העובדה שאני צריך לחשוב על איך לממש את זה טכנית (כפי שהזכרתי בעבר), זה גם יכניס אותי, לא משנה כמה ננסה להמנע מזה, שוב לתפקיד הוועדה הרוחנית, וממש לא בא לי להיות כזה.
לפי מה לחלק את הספרים? תקופות? לא הכל כל כך פשוט לחלק ככה. עדיין ישאר הרבה מה לשחק איתו...

לגבי הנקודה השלישית - מה שאתה אומר יפה מאוד באידיאל, אבל בפרקטיקה זה לא תמיד הולך ככה. התוכנה לא תוכננה עם ציפיות גבוהות להיות "הבסיס לארון ספרים היהודי". זה בסך הכל כלי להפיץ בחינם ובנוחות את הספרים, "ומי שבא ברוך הבא". אם היו מספיק ספרים לבחור מהם, הייתי מסכים איתך במאה אחוז.

לגבי הנקודה הרביעית - אני חולק עליך בתוקף, ולא מסכים לאף משפט בפסקה הזאת.
רק כדי לחדד את גודל המחלוקת - מצחיק אותי שאתה מביא את ביבי כדוגמא לימין מדי, בעוד שמבחינתי ביבי הוא מקסימום מרכז אם לא שמאלה מזה (והתאפקתי מאוד שלא להשתמש בביטוי היותר עממי לעניין).
כנראה שבין אוניברסיטה באנגליה לגבעות השומרון (שם מוצאים זוללי ערבים חשוכים כמוני), יש פער אידאולוגי די גדול
אנחנו לא נסגור את הפער הזה פה בפורום, וגם עדיף שלא ננסה, זה סוטה לחלוטין מנושאי הדיון. אתה מוזמן כמובן להמשיך את הדיון הזה איתי בדרך אחרת, כבר מזמן לא נהניתי ככה בוויכוח פוליטי כל כך מתורבת.

רק נקודה שאני אעלה בכל זאת:
רוב הספרים שמקוממים אותך מגיעים דווקא מהזרמים היותר "גלותיים" (הם גם לא מתביישים בכך) מבין הדתיים (ואני שוב נכנע לסריאוטיפים. אוף.).
דווקא התעוררות הלאומיות הביאה איתה חזרה אל הרבה יסודות חברתיים שכמעט נשכחו בגלות אבל מחוייבים מתוך הצורך לנהל מדינה עצמאית.
וכן, הזרמים היותר ציוניים הם גם יותר פלורליסטים (יחסית) ותקינים פוליטית.

משה

הערה לסדר:

הבעיה היא בדיוק זה שתוכנה שעוסקת בספרים ובמקורות יהודיים ישר עוברת לפסים של לדיון פוליטי. האמירה "השמאל שכח מה זה להיות יהודי" ממחישה את זה יותר מכל. אישית אני חושב שעירבוב דת עם פוליטיקה זה דבר גרוע ועוד יותר גרוע ערבוב דת עם אידאולגיה של "חופש" כי בעיני דת מסמלת בדיוק את ההיפך.

כל אחד שרואה את עצמו יהודי יכול להחזיק באיזה דעה פוליטית שהוא רוצה כגון החזרה של שטחים בתמורה להסכמי שלום. זה לא הופך אותו לפחות יהודי מכל אחד אחר. הרבנים שמנהגים את הציונות הדתית הפכו לקיצוניים יותר ויותר אבל היו רבנים שחשבו אחרת. אז כל אחד יכול להחזיק באיזו דעה שהוא רוצה זה לא הופך אותו לפחות או יותר "יהודי".

והערה לסיום:
מעניין שעד שנכסו לפה אנשים עם אידאולוגיה ימנית לא היה כאן דיון פוליטי אחד (ואני מדבר כמה שנים אחורה) בסוף הם מתלוננים שיש פה אנשים שלא מסכימים עם מה שהם מנסים לעשות. זהו עכשיו יש התנחלות ב- whatsup. בואו נקרא לאובמה.

אסף ש.

חמוס_במשקפיים :

עוד פיצ'רים? בבקשה! א. התקנה. 1. כרגע ההתקנה יוצרת אייקון על הדסקטופ, אבל לא מוסיפה את התוכנה לתפריטי המערכת. הנוהג באובונטו, ולהבנתי גם ברוב ההפצות האחרות, היא ליצור פריט בתפריט, ולא אייקון על שולחן העבודה. המקום המתאים בתפריט (שבו מותקנים פרוייקטים מקבילים כמו xiphos ו-zekr) הוא הקבוצהaccessories. 2. את ההתקנה אני חייב להפעיל בהרשאת רוט; אבל היא גם יוצרת את האייקון על שולחן העבודה בהרשאת רוט, מה שמקשה עלי לסלק אותו משם. 3. הייתי שמח אם הייתה מצורפת שגרת התקנה תקנית ומקובלת, במיטב המסורת של make ו-make install, משום שהדבר היה מאפשר לי ליצור חבילה בינארית בעזרת checkinstall ולטפל בה דרך מנהל החבילות. ב. תכונות ובאגים. 1. התוכנה קופאת לזמן ארוך כשהיא מתבקשת לטעון טקסט ארוך. האם ל-qt אין פקדים שמסוגלים להתמודד עם דבר כזה ע"י טעינה הדרגתית של הטקסט? לחליפין, אני מציע לשקול חלוקה שרירותית לעמודים והוספת כפתורים לדפדוף על מנת ליצור חווית שימוש חלקה יותר. 2. משמאל ללשונית הפעילה יש "חור" לבן במסגרת של פקד הטקסט, כאילו יש שם עוד לשונית בלתי-נראית. 3. שני חלונות דפדוף, אחד להצגת טקסט מקור ושני להצגת הפירוש הצמוד לו. נדמה לי שדבר כזה קיים בגירסת החלונות. 4. סימניות! מצאתי שו"ת נפלא, אני רוצה לחזור אליו גם מחר. 5. מה לגבי אופציה להוסיף הערות בעצמך ולהצמידן לקטעי טקסט? 6. כל מיני ספרים לא עובדים. אני לא מצליח להיכנס להגדה של פסח תחת "חגי ישראל", למשל.

אם נחזור (לרגע) לעניין שלשמו התכנסנו:

א. בסדר, נכנעתי. תיקנתי את קובץ ה pro, ועכשיו ה makefile שנוצר כולל make install ו uninstall.
עם זאת, אני ממש לא בטוח שהאייקון נוצר בסדר (מכמה בחינות). אתה מוכן לבדוק?

ב.
וואו, כל הערה פה זה סיפור שלם. אני אתייחס כאן דווקא למה שיותר פשוט, על היותר מורכבים אני צריך קצת זמן לחשוב.

1. אני לא נוטל לזה שום אחריות. לדעתי זה באג נטו של qt 4.5. לשם השוואה פתח את הקבצים שהתוכנה רינדרה עם קונקי או שוא"ש. פועל חלק (מבחינת המהירות, הלינקים לא תמיד פועלים כמו שצריך).
2. אני לא רואה למה אתה מתכוון (כנראה שזה לא קורה אצלי). אתה יכול לצרף תמונת מסך?
6. צודק, תוקן (לפחות אצלי). בעייה של הרשאות עם הספרים. עכשיו אני צריך להעלות מחדש את החבילה של הספרים...

כמובן, מלבד דיווח על באגים שאני מעריך מאוד, אני בכלל לא מתנגד שמישהו ישלח פאטצ'ים לקוד בעצמו (מה גם שאני אשמח להערות על הקוד שלי באופן כללי).

תודה רבה,
משה

אסף, למה רק לשמאלניים וחילוניים יש זכות על החופש? בעיניי דבריך מנוגדים לרוח האידאולוגיה של התוכנה החופשית. אני אומנם נוטה לדעותיו של רם און, אבל בניגוד אליו, אני דוגל בחופש מידע ובחופש הביטוי ולפי כך לא פוסל שום דעה ושום ביטוי. להיות דתי זה לא פחות חופשי מלהיות חילוני. אל תשכח שגם בתוך דתיים יש מגוון דעות פוליטיות. אני אישית מכיר דתי או שניים שהצביעו חד"ש. בקיצור, דבריך לא בדיוק מחזיקים מים

Anonymous :

הערה לסדר: הבעיה היא בדיוק זה שתוכנה שעוסקת בספרים ובמקורות יהודיים ישר עוברת לפסים של לדיון פוליטי. האמירה "השמאל שכח מה זה להיות יהודי" ממחישה את זה יותר מכל. אישית אני חושב שעירבוב דת עם פוליטיקה זה דבר גרוע ועוד יותר גרוע ערבוב דת עם אידאולגיה של "חופש" כי בעיני דת מסמלת בדיוק את ההיפך. כל אחד שרואה את עצמו יהודי יכול להחזיק באיזה דעה פוליטית שהוא רוצה כגון החזרה של שטחים בתמורה להסכמי שלום. זה לא הופך אותו לפחות יהודי מכל אחד אחר. הרבנים שמנהגים את הציונות הדתית הפכו לקיצוניים יותר ויותר אבל היו רבנים שחשבו אחרת. אז כל אחד יכול להחזיק באיזו דעה שהוא רוצה זה לא הופך אותו לפחות או יותר "יהודי". והערה לסיום: מעניין שעד שנכסו לפה אנשים עם אידאולוגיה ימנית לא היה כאן דיון פוליטי אחד (ואני מדבר כמה שנים אחורה) בסוף הם מתלוננים שיש פה אנשים שלא מסכימים עם מה שהם מנסים לעשות. זהו עכשיו יש התנחלות ב- whatsup. בואו נקרא לאובמה. אסף ש.

אסף, אני באמת מקווה שאתה לא מנסה לדרדר את הדיון לעוד דיון פוליטי, ושאתה באמת מעיר בתום לב.

בכל מקרה, אני לא אכנס לטענות שלך בגלל הקשר העוד יותר קלוש שלהם לדיון.

רק נעיר הערה אחת, ובזה באמת נסגור:
התוכנה פה היא לא "ארון הספרים היהודי לדורותיו על כל גווניו", ואפילו לא "ארון הספרים היהודי".
השם "תורת אמת" ממחיש לדעתי בדיוק מה המחברים המקוריים (ואני בעקבותיהם) תככנו להכניס ומה לא.

לכן, אין לי בעייה על דיון על משהו שלדעת מישהו בכל זאת ראוי/לא ראוי להכנס לתוכנה.
אבל, דיונים על הקשר בין דת לחופש, או מה נחשב "יהודי" ומה לא, הם אולי דיונים חשובים, אבל חסרי כל קשר לכאן.

מי שרוצה, מוזמן לפתוח בכל אחד מהענינים האלה דיון חדש (ועדיף ב /dev/null מראש, כי הרמה במילא תתאים רק לשם). פה הם לא יהיו.

משה

אגב אסף, אתה אותו אסף שנהגתי בעבר להתווכח איתו, או שאני סתם מקשר בין אנשים לא קשורים?

אוף, הייתי צריך לדעת שזה יקרה.

אני מדגיש פעם אחרונה:
דיוני ימין-שמאל-דתי-חילוני-חשוך-חופשי נעצרים כאן. אני באמת הולך למחוק (או להפריד מכאן) תגובות שלא קשורות לתוכנה.

מצטער.
משה

yoelion :

אסף, למה רק לשמאלניים וחילוניים יש זכות על החופש? בעיניי דבריך מנוגדים לרוח האידאולוגיה של התוכנה החופשית. אני אומנם נוטה לדעותיו של רם און, אבל בניגוד אליו, אני דוגל בחופש מידע ובחופש הביטוי ולפי כך לא פוסל שום דעה ושום ביטוי. להיות דתי זה לא פחות חופשי מלהיות חילוני. אל תשכח שגם בתוך דתיים יש מגוון דעות פוליטיות. אני אישית מכיר דתי או שניים שהצביעו חד"ש. בקיצור, דבריך לא בדיוק מחזיקים מים

בבקשה תראה לי איפה כתבתי שרק לחילונים ושמאלנים יש זכות לחופש? לא כתבתי ולא חשבתי.
להיפך אני חושב שלכולם יש זכות לחופש, כולל כל אלה שאינם שייכים לעם הנבחר.

אסף ש.